קווי אשראי לישראל (מרכז) בע"מ ואח' נ' רן ואח'

החלטה

מבוא

1. לפניי מספר בקשות הטעונות הכרעה - בקשתו של הנתבע 4, מר חיים צוף (להלן: "צוף"), לביטול פסק הדין בהעדר הגנה שניתן כנגדו ביום 15/7/09; בקשתם של מפרקי התובעות למתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד United Kingsway Ltd (הנתבעת 10, להלן: "חברת יונייטד") ובקשתו של הנתבע 7, מר הוד גיל (להלן: "גיל"), לביטול פסק הדין בהעדר הגנה שניתן כנגדו ביום 20/5/10.

2. בקשתו של צוף והבקשה כנגד חברת יונייטד נדונו לפניי בעבר והוכרעו בהחלטתי מיום 26/1/10 (יחד עם הבקשה למתן פסק דין כנגד הנתבע 5, מר רוני אליעד (להלן: "אליעד")), במסגרתה נעתרתי לבקשתו של צוף לביטול פסק הדין, והוריתי למפרקי התובעות להגיש בקשה למתן היתר המצאה לחו"ל. זאת, בהתאם להחלטתו מיום 18/1/07 של כב' השופט שמואל ברוך ז"ל וכן בהתאם להחלטתו מיום 17/5/07 של כב' השופט איתן אורנשטיין. כן הוריתי לחברת יונייטד להשיב לבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה.

בנוסף, במסגרת החלטתי האמורה, קבעתי כי הבקשה כנגד אליעד הוגשה בשיהוי בלתי מוסבר של ארבע שנים, אין בה כל מידע חדש בדבר קורותיו של אליעד בשנים אלה, ולכן יש להגיש בקשה עדכנית לתחליף המצאה או בקשה למתן היתר המצאה מחוץ לתחום (למיטב הבנתי, עניינו של אליעד תלוי ועומד בבית המשפט העליון).

3. על החלטתי האמורה, ככל שהיא נוגעת לצוף, הוגש ערעור, אשר נדון בפני כב' השופטת עפרה צ'רניאק, שקבעה בפסק דינה מיום 22/3/10: "...תכליתה של המצאה להביא לידיעת הנתבע את העובדה שהוגש נגדו כתב תביעה(.) במובן זה לו היתה המצאה במסירה אישית גם אם קיימת החלטה על היתר המצאה או תחליף המצאה לא היה מקום לטעמי לומר שלא נעשתה מסירה כדין שכן תכלית ההמצאה מולאה. אלא שיש מחלוקת עובדתית בין הצדדים אם אמנם נמסר כתב התביעה באופן אישי למשיב כפי שטוען המערער או שמא לא היו דברים מעולם כפי שטוען המשיב. נקודה עובדתית זו לא נתבררה כדבעי ולכן לטעמי יוחזר הדיון בבקשה לביטול פסק הדין שניתן על ידי כב' הרשם זמיר בסמכותו כרשם באופן שהמערערות תוכלנה להסתמך על דוחות החוקרים שבידיה ועל התצהירים בדבר ההמצאה ואילו המשיב יוכל להתגונן כאוות גרסתו" (ע"ר 27727-02-10).

בקשת רשות ערעור שהוגשה על פסק דין זה של כב' השופטת צ'רניאק נדחתה בפסק דינו מיום 16/9/10של כב' השופט דנציגר, אשר קבע: "...אבקש לציין כי אין ממש בטענת המבקש לפיה לא ניתן היה להמציא לו אישית את כתב התביעה (ככל שכך אכן נעשה כפי שיתברר עוד לפני השופט זמיר). אכן, כאשר מדובר בנתבע זר שמבקשים להמציא לו כתב בי-דין מחוץ לתחום השיפוט, יש לקבל את היתר בית המשפט להמצאה [ראו: תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: תקנות סד"א)... ואולם, בית משפט יכול שירכוש סמכות שיפוט על נתבע זר באחת מדרכי ההמצאה הקבועות בפרק ל"ב לתקנות סד"א, לרבות המצאה אישית של כתב בי-דין בישראל [לעניין המצאה אישית ראו: תקנות 475 ו-476 לתקנות סד"א], וזאת אף ללא קבלת היתר בית המשפט על פי תקנה 500 לתקנות סד"א..."(רע"א 3238/10; פיסקה 14).

4. לעומת זאת, אציין, כי במסגרת הליך הערעור שנדון בעניינו של אליעד, קבעה כב' השופטת חיות: "בית המשפט רשאי להורות על תחליף המצאה אם נוכח שאי אפשר להמציא כתבי בי-דין בדרך שנקבעה (תקנה 498 לתקנות סדר הדין). עם זאת, מקום בו מדובר בהמצאת כתבי בי-דין למי ששוהה מחוץ לישראל, וכתובתו שם ידועה, יש לעשות שימוש במסלול הדיוני הקבוע בתקנה 500 לתקנות... במקרה דנן, המבקשות ציינו בבקשת רשות הערעור כי לא ידועה להן כתובתו של המשיב בישראל, ומטעם זה התרתי להן לבצע תחליף המצאה. אולם, בבקשה שהגיש ציין המשיב, לראשונה, כי הוא מתגורר בגרמניה ומסר את כתובתו המדויקת שם. נוכח נתונים חדשים אלה לא מצאתי כי די בתחליף ההמצאה לצורך המצאת בקשת רשות הערעור למשיב" (ע"א 1056/10; פיסקה 3).

5. על פי ההכרעה בהליך הערעור בעניינו של צוף, יש לדון בשנית בסוגיית קיומה של מסירה כדין עבורו וכן בקריטריונים נוספים הרלוונטיים לבקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה. במקביל, כאמור, יש לדון בבקשת המפרקים למתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד חברת יונייטד, וכן בבקשתו של גיל לביטול פסק הדין שניתן כנגדו.

למעשה, קיימת חפיפה מסוימת בין הסוגיות הרלוונטיות לשלוש הבקשות, ומסיבה זו, הדיון בבקשות נערך במאוחד, על פי הסוגיות השונות.

אציין, כי במהלך הדיון בבקשות הפליגו הצדדים למחוזות רחוקים מאוד, הן מבחינת ההיקף והן מבחינת הסגנון; הוגשו בקשות דיוניות שונות (ומשונות); אין בכוונתי להידרש לכל הגיג או טענה, שכן אם אעשה כן, יהיה עליי לחייב את הצדדים בהוצאות לטובת אוצר המדינה. בחרתי, לאחר התלבטות, להימנע מכך.

עוד אדגיש, כי ראיתי לנכון להתייחס לכל סוגי ההמצאה הנטענים (גם אם לא נכללו בבקשות המקוריות), הן בשל ההכרח להביא את העניין לידי הכרעה ולמנוע פיצולים נוספים, והן ומאחר וניתנה לצדדים האפשרות להתייחס לכל הטענות.

למען הסר ספק – גם אם החלטות קודמות שלי בתיק זה ניתנו ב"כובעי" כרשם, אני מבהיר כי מחודש אוקטובר 2009 אינני רשם עוד; התיק הועבר לטיפולי בידי כב' הנשיאה ברלינר ב"כובעי" כשופט, וכך יש לראות גם החלטה זו (אין כל מניעה ששופט יבטל או ישנה החלטה של רשם).

המצאה לנמען או למורשה

6. בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"), קיימות מספר הוראות הרלוונטיות לענייננו:

תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת:

"ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו, אולם אם יש לו מורשה לקבלת כתבי בי-דין לשם המצאה לפי תקנות אלה - דיה ההמצאה למורשה, ואם יש לו עורך דין, דיה ההמצאה לעורך הדין או למתמחה שלו, או בהנחה במשרדו, והכל אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת".

תקנה 480 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת:

"בהליך שניתן בו מען להמצאת כתבי בי-דין, יכול שתהא ההמצאה במסירת הכתב לפי אותו מען, וכל עוד לא הודיע בעל דין, בהודעה בכתב לבית המשפט, על שינוי במענו, יראו כל כתב שהומצא לפי המען האמור כאילו הומצא כראוי".

תקנה 481 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת: